הלכות פסח וביעור מעשר

לקראת חג הפסח הקרב ובא ברצוני לברככם בפסח כשר ושמח, והלוואי ונזכה להקמת בית המקדש בקרוב בימינו,ולזכות לאכול "פסח מצה ומרור" כהלכתם.

להלן כמה תזכורות לחג ,שחל בשנת המעשרות הרביעית, ושביעי של פסח חל בערב שבת.

א.ביעור ווידוי מעשרות

השנה שנה רביעית לשמיטה הינה שנת ביעור מעשרות

זמן הביעור הוא עד ערב פסח, יפריש מעשר מכל אשר לו ועדיין לא הופרש או ספק הופרש. מי שבידו כסף שחולל עליו מעשר שני, יחללנו על פרוטה ( כ-15 אגורות, אף שהיא שווה יותר מפרוטה, כיוון שהיא המטבע הקטנה אצלנו) ויבערנה מן העולם. יש דיון כיצד לבער המטבע האם השחתתה מועילה או שעדיין יש ערך למתכת, כמו כן על פי החוק אסור להשחית מטבע .לכן יש לחלל את המטבע של מעשר שני על סוכר בשווי פרוטה שהוא כשתי כפות סוכר, להמיסם במים ולשופכם בכיור. מנוי בקרן המעשרות א"צ ל"חילול" זה שנעשה ע"י הקרן.

[מומלץ להיות מנוי בקרן המעשרות של מכון התורה והארץ או כל מכון אחר, שמפעילים למנויים מתן מעשר ללוי ,מעשר עני לעני דיון מעשר שני ונטע רבעי]

שכח לעשות כן בערב פסח יעשה זאת בחול המועד או בערב של שביעי של פסח.

ווידוי מעשרות – בשביעי של פסח מתוודה על ביעור מעשרות, נהגו לקרוא פרשת וידוי מעשרות בשביעי של פסח לפני או אחרי מנחה, מספר תורה, פרשת "כי תכלה"13.

[האדר"ת מובא בספר א"י ח"ב סי' ג' ס"ק ה'-ו' ואף שאנו טמאים, והמפריש מעשרותיו בטומאה אינו מתוודה יעויין שם ס"ק ה'.]

ב. הכנה משביעי של פסח ולשבת

הכנה מיו"ט לשבת אסורה.

1. על כן יש להזהר משטיפת כלים ביום הראשון לצורך היום השני.

(אמנם מי ששוטף כלים בגלל כבוד יו"ט ולא כהכנה ליום השני ,מותר בשטיפת הכלים)

2..אין להכין הנרות להדלקה לשבת אלא אחר צאת הכוכבים.

3. אין להכין צרכי סעודת ליל שבת לפני צאת הכוכבים. כהוצאת חלה מהפריזר ועוד.

ג. עירוב תבשילין

עירוב תבשילין מתיר הכנות מיו"ט לשבת.

ע"י העירוב אפשר.

1. להדליק נרות ביו"ט לכבוד שבת, (הדלקה שחייבת להיות קודם השקיעה)

2. לבשל לצורך שבת.(יש לדאוג שהאוכל יהיה ראוי לאכילה כבר בחג לפני שבת.)

3.הכנת צרכי סעודת ליל שבת ,כהוצאת אוכלים מהפריזר לשם הפשרתם.

לצורך העירוב לוקחים מצה ותבשיל מברכים ואומרים הנוסח.. יש לדאוג שהם יהיו קיימים עד אחר גמר ההכנות לשבת כולל הדלקת נרות שבת. נוהגים לאוכלם בשבת.

ד. הכנת נרות לצורך הדלקה לשבת

יש לדאוג לנר שיהא דולק כדי להעביר ממנו אש להדלקת נרות בליל שבת .

לצורך זה כדאי להדליק נר נשמה שדולק 48 שעות.

יש לדאוג להכנת הנרות כבר בערב שביעי של פסח כגון הדבקת נרות למי שמשתמשת בנרות, הכנת נרונים .

(יש לזכור כי הדסקית הנשארת מהנרון בזכוכית היא מוקצה ואי אפשר להוציאה ,אמנם צלוחית המתכת שנשארת מנרונים מסוג זה היא ,גרף של רעי" ואפשר לזורקה.)

ה. לשמח את אשתו. צריך אדם להעריך ולהוקיר את בת זוגו שותפתו בחיים ולשמחה במתנה יפה לחג.

ו. רחיצה

אפשר להתרחץ ביו"ט במקלחת במים הבאים מדוד שמש, יש להזהר לא לחפוף את הראש ולא לסחוט השער.

[הרוצה להחמיר יערב המים החמים עם קרים כדי שחום המים לא יעלה על 37 מעלות מים כאלה נקראים פושרים ובהם אין בעיית רחיצה כלל, כמובן שעם הזהירות מסחיטת שיער.]

ז. שבת שאחר הפסח

ביום זה הקטניות אינם מוקצה ומותר גם לאשכנזים לאכול קטניות אם ירצו בכך. אמנם מי שכלל את הקטניות במכירת החמץ לא יקחם שהרי הם רכוש הגוי, עד שיקנו ממנו מה שנמכר לו בחזרה במוצ"ש. [על פי לוח א"י]